סיכום סופי- ברונר (2).pdf

סיכום סופי- ברונר (2).pdf - 2016-2017'3-5 6...

This preview shows page 1 out of 87 pages.

Unformatted text preview: ‫טראומה ב'‪ -‬תרגום ברונר‬ ‫שנה ד' ‪2016-2017‬‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫טריאג'‪3-5.....................................................................................................................‬‬ ‫מתן חמצן‪6...................................................................................................................‬‬ ‫החייאה ושימוש ב‪7-8.............................................................................................AED‬‬ ‫שימוש בדפיברילטור ידני וקוצב לב חיצוני‪8-13.................................................................‬‬ ‫אבחנה מבדלת של חוסר הכרה‪13-20................................................................................‬‬ ‫הפרעות קצב ‪20-40........................................................................................................‬‬ ‫כאבים בחזה‪40-47.........................................................................................................‬‬ ‫שבץ מוחי‪47-51.............................................................................................................‬‬ ‫כאבי ראש ‪52-54............................................................................................................‬‬ ‫אנדוקרינולוגיה‪55-60.....................................................................................................‬‬ ‫דיספנאה ‪60-61..............................................................................................................‬‬ ‫כשל נשימתי‪61..............................................................................................................‬‬ ‫פניאומוניה‪61-67...........................................................................................................‬‬ ‫אסתמה‪67-72...............................................................................................................‬‬ ‫‪72-74................................................................................................................ COPD‬‬ ‫בצקת ריאות‪74-75........................................................................................................‬‬ ‫מערכת העיכול‪75-87.....................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טריאג'‬ ‫בשגרה של המיון‪ ,‬משתמשים בטריאז' לחלק מטופלים לקבוצות המבוססים על חומרת הבריאות שלהם‬ ‫והדחיפות בטיפולם‪.‬‬ ‫מערכת טריאז' בסיסית אשר בשימוש נרחב הרבה שנים מורכבת מ‪ 3‬קטגוריות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חירום‬ ‫דחוף‬ ‫סובל דיחוי‬ ‫במערכת זו למטופלי חירום יש עדיפות‪ ,‬למטופלים דחופים יש בעיה חמורה אך לא מאיימת חיים מיידית‬ ‫ולמטופלים סובלי דיחוי יש מחלות נקודתיות‪ .‬קיימים סוגים שונים של מערכות טריאג' ואיך מסווגים‬ ‫מטופלים‪.‬‬ ‫הגידול במספר רמות טריאז )שימוש ב‪ 5‬רמות) מסייעת לאחות טריאז לקבוע באופן מדויק יותר את‬ ‫הצרכים של המטופל ואת הדחיפות לטיפול‪ .‬צוות הטריאז' מורכב מאחיות‪ ,‬רופאים או מתמחים‬ ‫מתקדמים‪ .‬הצוות יכול להעביר את המטופלים לאבחון או לשחרר אותם מבלי להעבירם למחלקה‪ .‬שני‬ ‫המושגים הללו נוספו לטריאג' מורידים את זמן ההמתנה של המטופלים‪.‬‬ ‫טריאג' הוא מיומנות מתקדמת‪ .‬אחיות מיון מבלות שעות ארוכות בללמוד לסווג מחלות ופציעות שונות על‬ ‫מנת להבטיח שהמטופלים שהכי זקוקים לטיפול לא ימתינו ארוכות‪ .‬בזמן שהמטופלים ממתינים יש לבצע‬ ‫בדיקות דם וצילומי רנטגן לפי פרוטוקולים‪ .‬אחיות לוקחות סימנים חיוניים ואומדן כאב‪ ,‬סיבת הפניה‬ ‫והיסטוריה רפואית‪ ,‬סימנים נוירולוגים‪,‬משקל‪,‬רגישויות ומידע נחוץ נוסף‪ .‬חלק מהמקומות אוספים מידע‬ ‫דרך תוכנה במחשב‪ ,‬שעוזרת באיסוף המידע ובדיווח‪.‬‬ ‫השאלות הבאות נשאלות להשגת את המידע הדרוש ממטופל במיון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה היו הנסיבות‪ ,‬אירועים נילווים‪ ,‬זמן ומיקום של הפציעה או מחלה?‬ ‫מתי הופיעו סימפטומים?‬ ‫האם המטופל היה מחוסר הכרה לאחר הפציעה או הופעה המחלה?‬ ‫איך המטופל הגיע למיון?‬ ‫מה היה הסטטוס הרפואי של המטופל לפני הפציעה או המחלה?‬ ‫יש היסטוריה רפואית או ניתוחים קודמים? היסטוריה של אשפוזים בבית חולים?‬ ‫האם המטופל מקבל תרופות במיוחד הורמונים‪ ,‬אינסולין או נוגדי קרישה?‬ ‫האם יש למטופל אלרגיה? במיוחד ללטקס או לתרופות‬ ‫האם המטופל מעשן או משתמש בסמים? מינון? איזה סוג? מתי היתה הפעם האחרונה‬ ‫שהשתמשו?‬ ‫האם למטופל יש פחדים? האם הוא חש בסכנה?‬ ‫מתי הוא אכל בפעם האחרונה? [חשוב כאשר המטופל חסר הכרה או יש לתת חומרי הרדמה]‪.‬‬ ‫מתי היתה הווסת האחרונה?‬ ‫מתי הפעם האחרונה שמטופל קיבל זריקת טטנוס?‬ ‫מה הפרטים של הרופא המטפל של המטופל‪.‬‬ ‫בנוסף ללקיחת סימנים חיוניים והיסטוריה רפואית‪ ,‬הטריאג' מורכב מנתינת עזרה ראשונה כמו לשים‬ ‫קרח‪ ,‬שליטה בדימום‪ ,‬טיפול בפצעים והזמנת אמצעי עזר כמו צילומי רנטגן‪ ,‬אק"ג לתת תרופות משכחות‬ ‫כאבים והורדת חום‪ .‬אחות הטריאג' גם אחראית על השגחת אזור המתנת המטופלים‪ ,‬שמירה על בטיחות‬ ‫הסביבה‪ ,‬להעריך מחדש מטופלים ממתינים‪ ,‬ואיש הקשר הראשוני למשפחות המטופלים‪ .‬פרוטוקולים של‬ ‫טריאג' בשגרה שונים מאוד מפרוטוקולים של טריאג' במצב אסון‪ ,‬תאונות רב נפגעים‪ .‬בטריאג' שגרתי‬ ‫מפנים את המשאבים הקיימים לטיפול במטופלים שנמצאים במצב חירום‪ ,‬לא משנה התוצאה‪ .‬בטריאג'‬ ‫במצב אסון‪ ,‬יש להפנות משאבים לכמה שיותר אנשים‪ .‬שוני זה משפיע על החלטות טריאג'‪.‬‬ ‫הערכה והתערבות‬ ‫למטופל אשר מעורך כחירום או קטגורית טריאג' גבוהה יש לייצב אותו‪ ,‬מתן טיפול קריטי ולהעביר אותו‬ ‫למחלקה מתאימה כמו טיפול נמרץ‪ .‬למרות שהטיפול מתחיל במיון‪ ,‬טיפול המשכי בבעיה הנוכחית ממשיך‬ ‫במסגרות אחרות וכמה שיותר מהר שהחולה יעבור אליהם התוצאה תיהיה טובה יותר‪ .‬גישה שיטטית‬ ‫לטיפול אפקטיבי בסדרי עדיפיות בריאותיות זה הסקר הראשוני והמשני‪ .‬הסקר הראשוני מתמקד על‬ ‫לייצב מצבים מאיימי חיים‪ .‬צוות המיון עובד בשיתוף פעולה על שיטת ‪:ABCD‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשמור או לבסס את נתיב האוויר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לספק איוורור מתאים‪ ,‬להתחיל בהחייאה במקרה הצורך( לנפגעי טראומה יש לשמור על עמוד‬ ‫השדרה ולהעריך פגיעות חזה קודם‪ ,‬מיד לאחר ביסוס נתיב האוויר)‪.‬‬ ‫להעריך ולהחזיר תפוקת לב עי שליטה בדימום‪ ,‬למנוע התפתחות שוק‪ ,‬שמירה או החזרה של‬ ‫פרפוזיה טובה‪ .‬כולל מניעה או טיפול בהיפוטרמיה ומישוש דפקים פריפרים‪.‬‬ ‫לעשות הערכה נוירולוגית עי סולם גלזגו והערכה סנסורית ומוטורית של עמוד השדרה‪.‬‬ ‫להפשיט את המטופל במהירות אך בזהירות כדי להעריך ולזהות אזורים של פגיעות ופציעות‪.‬‬ ‫לאחר סיום פעולות אלו הצוות ממשיך לסקר המשני‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫להשלים היסטוריה רפואית כולל המקרה הנוכחי‪.‬‬ ‫הערכה מראש עד כף רגל‪ ,‬כולל הערכה של ‪ airway & breathing‬וסימני חיוניים‪.‬‬ ‫בדיקות מעבדה‬ ‫לשים אמצעי ניטור כמו קטטר‪ ,‬אק"ג‪.‬‬ ‫קיבוע שברים‬ ‫טיפול בפצעים‬ ‫ביצוע פעולות נוספות לפי הצורך‬ ‫לאחר הערכת המטופל‪ ,‬ייצובו‪ ,‬אבחנות רפואיות וסיעודיות נעשו מתחיל הטיפול הראשוני ותוכנית להמשך‬ ‫לפי הצורך של המטופל‪ .‬בנוסף לניהול הטיפול בפציעה או המחלה אחות המיון צריכה לספק נוחות ותמיכה‬ ‫רגשית למטופל ולמשפחתו כולל אומדן וטיפול בכאב‪ .‬ניהול אפקטיבי בכאב צריך להתחיל מוקדם הכולל‬ ‫תרופות הפועלות מהר במינימום פגיעה בהכרה על מנת שהמטופל יוכל להמשיך לעזור לצוות בהערכה‪.‬‬ ‫סדציה בינונית יכולה לעזור בביצוע פעולות קצרות במיון והמטופל לא יזכור זאת בהמשך‪ .‬המטופל נמצא‬ ‫תחת ניטור רציף בזמן הפעולה ומתעורר מיד שמסיימים‪ .‬זה חשוב שיהיה עובדת סוציאלית שתתמוך‬ ‫ותעזור למשפחות של מטופלים במיון אפילו אם המקרה שלהם לא חירום‪ ,‬הם יכולים להרגיש שכן‪.‬‬ ‫חסימת נתיב אוויר‬ ‫חסימה אקוטית בנתיבי אוויר עליונות זה מצב מאיים חיים הדורש טיפול מיידי‪.‬‬ ‫פתופיזיולוגיה‪ :‬נתיב האוויר יכול להיות חסום חלקית או חסום לחלוטין‪ .‬חסימה של נתיב יכול להוביל‬ ‫להיפוקסיה מתמשכת‪ ,‬היפרקרביה( צבירה של ‪ )CO2‬ודום לבבי ונשמתי‪ .‬אם נתיב האוויר חסום לחלוטין‬ ‫נזק מוחי או מוות יכולים להתרחש לאחר כ‪ 3-5‬דקות‪ .‬הסטורציה בדם יורדת במהירות בגלל שהחסימה‬ ‫מונעת מהאוויר להיכנס לריאות‪ .‬יש מספר סיבות המובילות לחסימה בנתיבי אוויר עליונות כמו למשל‬ ‫אספרציה של גוף זר‪ ,‬זיהום וירלי או חיידקי‪ ,‬אנפילקסיס\תגובה אלרגית‪ ,‬טראומה וכוויות כימיות‪.‬‬ ‫למטופלים מבוגרים‪ ,‬הסובלים ממחלות הפוגעות במוטוריקה כמו פרקינסוון או מקבלים תרופות‬ ‫מרדימות‪ ,‬בעלי סיכון גבוה יותר להיחנק ממזון‪ .‬במבוגרים בליעה של חתיכת בשר היא הסיבה העיקרית‬ ‫לחסימה של נתיבי אוויר עיליונות‪ .‬דלקות באפיגלוטיס או אבססים יכולים להוות סיבה נוספת לחסימה‪.‬‬ ‫ביטויים קליניים‪ :‬בד"כ אדם עם גוף זר החוסם את נתיב האוויר אינו יכול לדבר‪ ,‬לנשום או להשתעל‪.‬‬ ‫המטופל יכול לאחוז בחוזקה את הצוואר בעזרת האצבעות והאגודל‪ .‬סימנים נוספים שמופיעים הם‬ ‫היחנקות\מחנק‪,‬מראים חשש ‪ ,‬סירוב לשכב בשקט‪ ,‬סטרידור בשאיפה ונשיפה‪ ,‬נשימה מאומצת‪ ,‬שימוש‬ ‫בשרירי עזר‪ ,‬נחירים מתרחבים‪ ,‬חרדה עולה‪ ,‬חוסר מנוחה ובלבול‪ .‬כאשר ההיפוקסיה מחמירה מתחיל‬ ‫ציאנוזיס ואיבוד הכרה והם סימנים מאוחרים‪ .‬צריך להתחיל טיפול לפני שסימנים אלה מופיעים או‬ ‫להתחיל טיפול במיידי כאשר רואים את הסימנים הללו‪.‬‬ ‫הערכה וממצאי אבחון‪ :‬הערכה של מטופל שבלע גוף זר יכולה להיות פשוטה‪ ,‬לשאול אותו האם הוא או‬ ‫נחנקים וצריכים עזרה‪ .‬אם המטופל חסר הכרה‪ ,‬בדיקה של הלוע יכולה להראות מה נתקע‪ ,‬ניתן גם‬ ‫להשתמש בצילומי רנטגן או לעשות לרינגסקופיה או ברונכוסקופיה‪ .‬יש לתת חמצן במידת הצורך‪.‬‬ ‫ניהול טיפול‪ :‬אם המטופל יכול להשתעל או לנשום יש לחשוד בחסימה חלקית‪ .‬נעודד את המטופל‬ ‫להשתעל בחוזקה ובנשימה עצמונית כל עוד יש חילוף אוויר טוב‪ .‬לעיתים נשמע צפצופים (‪ )wheezing‬בין‬ ‫שיעול לשיעול‪ .‬אם המטופל משתעל חלש‪ ,‬משמיע קול גבוה בזמן שאיפה‪ ,‬החמרה בנשימה או ציאנוטי יש‬ ‫לטפל בו כאילו יש לו חסימה מלאה‪ .‬לאחר הסרה של החסימה‪ ,‬יש להתחיל בפעולות הנשמה‪ .‬אם למטופל‬ ‫אין דופק יש להתחיל בעיסויים‪ .‬אמצעים אלה מספקים חמצן למוח‪ ,‬ללב ולאברים חשובים נוספים עד‬ ‫טיפול רפואי סופי אשר יחזיר את הפעילות הלבבית ונשימתית‪.‬‬ ‫לבסס דרכי נשימה‪ :‬ביסוס נשימה יכול להיות פשוט למשל ע"י שינוי התנוחה של הראש כך שהלשון לא‬ ‫תחסום את הלוע‪ .‬לחלופין‪ ,‬יש דרכים שונות לעשות זאת כמו ‪ jaw thrust ,head tilt chin lift -‬והחדרת‬ ‫ציוד מיוחד כדי לפתוח את נתיב האוויר או להוציא את הגוף הזר או לשמור על נתיב האוויר פתוח‪ .‬בכל‬ ‫הדרכים הללו יש לשמור על עמוד השדרה מפני פגיעה‪ .‬לאחר ביצוע פעולות אלה יש לעשות הערכת נימה‬ ‫למטופל ע"י הסתכלות על תנועות בית החזה ושמיעת כניסת אוויר לריאות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬אבחנות סיעודיות‬ ‫יהיו כניסת אוויר לא תקינה קשור לחסימת נתיב אוויר ע"י הלשון או גוף זר או נוזל ונשימה לא יעילה‬ ‫קשור לחסימת נתיב אוויר או פציעה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ – Airway‬מכשיר פלסטיק המוכנס מאחורי הלשון ללוע למטופלים אשר נושמים עצמונית אך ללא הכרה‪.‬‬ ‫זה מונע מהלשון לחסום את הלוע וניתן לעשות סקשיין במדית הצורך‪.‬‬ ‫אינטובציה ‪ -‬המטרה של אינטובציה היא לבסס ולשמור על נתיב אוויר אצל מטופלים עם אי ספיקה‬ ‫נשימתית או היפוקסיה‪ .‬עושים אינטובציה למטופל שלא ניתן לשמול על איוורור טוב עם ‪ ,airway‬כדי‬ ‫למנוע אספירציה‪ ,‬ניתן לחבר את המטופל לשקית החייאה או מכשיר הנשמה‪ .‬תהליך הכנסת האינטובציה‬ ‫מצריך מיומנות ומבוצע רק ע"י מי שמוסמך לכך כמו רופאים‪ ,‬ואחיות עוזרות בתהליך ההכנסה‪ .‬יש לתת‬ ‫תרופות הרדמה‪ ,‬נגד כאבים ולהרפיית שרירים לפני האינטובציה‪.‬‬ ‫אם המטופל לא נמצא בבית חולים אלא בשטח שלא ניתן לבצע אינטובציה רגילה‪ ,‬ניתן להשתמש ב ‪King‬‬ ‫‪ Tube‬אשר מספק איוורור מהיר‪ .‬ישנם שני בלונים המקיפים את הצינור אשר מנופחים לאחר ההכנסה של‬ ‫הצינור ללוע ומאפשרים כניסת אוויר לריאות‪ .‬יש לוודא שזה לא חוסם את הגלוטיס)מיתרי הקול)‪.‬‬ ‫‪( Cricothyrodotomy‬פיום קנה) – חתך בקנה כדי לספק איוורור ונשימה‪ .‬עושים את הפרוצדורה הזו‬ ‫במקרה חירום‪ ,‬כשלא ניתן לבצע אינטובציה או שיש קונטראינדקציות לביצוע אינטובציה‪ ,‬יש חסימה‬ ‫כתוצאה מטראומה באזור הפה‪ ,‬פגיעות בעמוד השדרה הצווארי‪ ,‬לרינגוספזם‪ ,‬בצקת בלוע‪ .‬את הפיום קנה‬ ‫מחליפים בטרכאוסטומיה כאשר המטופל יציב‪.‬‬ ‫לאחר שפתחנו את נתיב האוויר האחות צריכה לעקוב אחרי הנשימה של המטופל ע"י האזנה לקולות‬ ‫כניסת אוויר שווים דו"צ‪ .‬חימצון תקין ימנע היפוקסיהה ועליה ב‪ .co2‬יש לעקוב אחרי מד הסטורציה‬ ‫וגזים בדם אם המטופל זקוק לחמצן‪.‬‬ ‫דימום‬ ‫עצירת דימום נחוץ לטיפול ולהישרדות של מטופלים במיון או במצבי אסון‪ .‬דימום המוביל לירידה בנפח‬ ‫הדם הוא הסיבה העיקרית להלם‪ .‬דימום מועט‪ ,‬אשר מקורו לרוב מהוריד לרוב יסגר ויחלים לבד אלא אם‬ ‫למטופל יש בעיה בקרישיות או לוקח תרופות נוגדות קרישה‪ .‬דימום פנימי יכול "להתחבא" בכל מיני‬ ‫מקומות בגוף ויוביל להלם ללא סימנים חיצוניים לדימום‪ .‬המקומות בגוף היכולים להכיל כמיות גדולות‬ ‫של דם הם רטרופריטנאום‪ ,‬אגן‪ ,‬חזה ומותניים‪ .‬הערכת המטופל לסימני הלם‪ :‬עור קר ולח(פרפוזיה‬ ‫לקויה)‪ ,‬ירידה בל"ד‪ ,‬עליה בדופק‪ ,‬עיכוב במילוי קפילרי וירידה בתפוקת שתן‪ .‬המטרות של טיפול חירום‬ ‫הוא לשלוט בדימום‪ ,‬לשמור על נפח דם תקין לחמצון טוב של איברים ולמנוע הלם‪ .‬מטופלים מדממים‬ ‫בסיכון לדום לב כתוצאה מהיפוולמיה משנית לאנוקסיה‪.‬‬ ‫ניהול טיפול‬ ‫החלפת\הזלפת נוזלים‪ :‬כאשר יש למטופל דימום חיצוני או פנימי יש איבוד נפח דם המוביל לחוסר בנפח‬ ‫נוזלים ומוריד תפוקת לב‪ .‬לכן החלפת נוזלים הכרחית כדי לשמור על סרקולזיה‪ .‬בד"כ מוכנסים שני‬ ‫עירויים גדולים כדי לספק נוזלים ודם‪ .‬נלקחים בדיקות דם לסוג והצלבה‪ .‬נותנים נוזלים המתאימים לפי‬ ‫כמות הדימום‪ ,‬לרוב רצוי להשתמש בנוזלים איזוטוניים (רינגר לקטט‪ ,NS ,‬קולואידים)‪ .‬נותנים מנות דם‬ ‫כאשר יש איבוד דם מסיבי ויש לשקול לתת טסיות או פקטורי קרישה‪.‬‬ ‫שליטה בדימום חיצוני‪ :‬אם למטופל יש דימום חיצוני‪ ,‬יש לעשות הערכה מהירה למטופל בזמן הפשטתו‬ ‫כדי למצוא את מיקום הדימום‪ .‬להניח לחץ חזק וישיר על אזור הדימום או העורק שמספק דם לאזור‬ ‫הפצע‪ .‬רוב הדימומים ניתן לעצירה או לשליטה על ידי לחץ ישיר‪ .‬יש להניח חבישת לחץ על האזור ולהרים‬ ‫לגובה כדי לעצור דימום ורידי אם ניתן‪ .‬אם אזור הפגיעה הוא בקצוות (כמו אצבע) יש למנוע תזוזה כל‬ ‫הניתן כדי לשלוט על הדימום‪ .‬משתמשים בחוסם עורקים לאזורי קצוות רק כאשר זו האופציה האחרונה‬ ‫וזו הדרך היחידה לעצור את הדימום ואין אפשרות לנתח‪ .‬מניחים את חוסם העורקים מעל וקרוב לאזור‬ ‫הפציעה וקושרים חזק מספיק כדי לשלוט על זרימת הדם העורקית‪ .‬יש לסמן על המטופל באזור המצח‬ ‫ח"ע ושעה‪ .‬יש לדווח על השעה ששמו והוציאו או חוסם העורקים‪ .‬שימוש בחוסם עורקים מוריד‬ ‫משמעותים את אחוזי המוות למרות שלעמים מוביל לקטיעות‪.‬‬ ‫שליטה בדימום פנימי‪ :‬אם המטופל לא מראה סימנים לדימום חיצוני אך הוא טאכיקרדי‪ ,‬יש ירידה בל"ד‪,‬‬ ‫צמא‪ ,‬עור קר ולח או עיכוב במילוי קפלרי יש לחשוד בדימום פנימי‪ .‬לרוב יש לתת מנת דם במהירות ולהכין‬ ‫את המטופל לאבחון נוסף (ניתוח\טיפול תרופתי)‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לקחת בדיקת גזים מהעורק כדי להעריך את‬ ‫תפקודי הריאות והפרפוזיה כדי לבדוק את הבסיילין ההמודינמי כדי שאחכ יהיה ניתן לחשב כמה נוזלים‬ ‫צריך לתת‪ .‬המטופל נמצא בתנוחת פרקדן\ שכיבה ונמצא תחת ניטור רציף עד שהמצב ההומודינמי שלו‬ ‫משתפר או כד שהוא מועבר לחדר ניתוח או לטיפול נמרץ‪.‬‬ ‫שוק היפוולמי‬ ‫הלם\שוק הוא מצב שיש ירידה בפרפוזיה של הדם בגוף‪ .‬מצב זה מוביל לירידה בפרפוזיה לאיברים ובסוף‬ ‫להפרעה במטבוליזם של התאים(חמצון אנארובי)‪ .‬בכל מצב חירום‪ ,‬יש לחשוד במצב הלם בל האנשים‬ ‫שנפגעו‪ .‬הסיבה להלם (היפוולמי‪,‬קרדיוגני‪,‬ניורגני‪,‬אנאפלקטי או ספטי) חייבת להיות מאובחנת‪ .‬שוק‬ ‫היפוולמי הוא הכי נפוץ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מתן חמצן‪Oxygen Therapy -‬‬ ‫טיפול בחמצן הוא מתן חמצן בריכוז שגבוהה מהריכוז שנמצא באוויר הסביבה‪ .‬בגובה פני הים‪ ,‬ריכוז‬ ‫החמצן בסביבה הוא ‪ .21%‬המטרה במתן חמצן היא לספק כמות מספקת של חמצן לדם‪ ,‬תוך כדי הורדת‬ ‫מעמסת הנשימה עקב סטרס‪ ,‬וזה על מנת להוריד את עומס העבודה של שריר הלב‪.‬‬ ‫העברת חמצן לרקמות תלויה בגורמים כמו תפוקת‪-‬לב )‪ ,(cardiac output‬הרכב החמצן בדם‪-‬עורקי‪ ,‬ריכוז‬ ‫המוגלובין וצרכים מטאבוליים‪ .‬על גורמים אלה אנחנו צריכים לחשוב כאשר אנו שוקלים טיפול בחמצן‪.‬‬ ‫התוויות‪-‬שינוי בדפוסי נשימה או קצב נשימה של מטופל יכולים להיות ההתוויות המוקדמות לצורך במתן‬ ‫חמצן לטיפול‪ .‬שינויים אלו להופיע עקב היפוקסמיה או היפוקסיה‪ .‬היפוקסמיה‪ ,‬ירידה באחוז החמצן‬ ‫בדם‪-‬עורקי‪ ,‬מתבטאת בשינויים במצב המנטאלי (כגון‪ ,‬פגיעה בשיקול דעת‪ ,‬אגיטציה‪ ,‬חוסר‪-‬התמצאות‪,‬‬ ‫בלבול‪ ,‬לטארגיות וקומה)‪ ,‬דיספנאה‪ ,‬עלייה בלחץ‪-‬דם‪ ,‬שינויים בדופק‪ ,‬הפרעות קצב‪ ,‬כיחלון מרכזי (סימן‬ ‫מאוחר)‪ ,‬דיאפורזיס ורגישות לקור‪ .‬היפוקסמיה בדרך כלל מובילה להיפוקסיה‪ ,‬ירידה באספקת חמצן‬ ‫לרקמות ותאים‪ ,‬דבר שיכול גם להיגרם בגלל מערכות אחרות ממערכת הנשימה‪ .‬היפוקסיה חמורה עלולה‬ ‫להיות מסכנת חיים‪.‬‬ ‫הסימנים והסימפטומים שיאותתו לנו על צורך במתן חמצן תלויים בפתאומיות שהצורך הזה עלה‪.‬‬ ‫היפוקסיה שמתפתחת בזריזות‪ ,‬שינויים מתפתחתים במערכת העצבים המרכזית משום שמרכזים‬ ‫נוירולוגים רגישים מאוד למחסור בחמצן‪ .‬ההסתמנות הקלינית דומה לזו של הרעלת אלכוהול‪ ,‬כשהמטופל‬ ‫מציג סימנים של חוסר‪-‬קורדינציה ושיקול‪-‬דעת לקוי‪ .‬במצבים של היפוקסיה מתמשכת ( כמו מצבי ‪COPD‬‬ ‫ואי‪-‬ספיקת לב כרונית) עשויים להופיע סימנים נוספים כגון עייפות‪ ,‬אפאטיות‪ ,‬חוסר תשומת‪-‬לב ואיחור‬ ‫בתגובתיות‪ .‬הצורך במתן חמצן מוערך לפי מדדי גזים בדם‪-‬עורקי‪ pulse-oximetry ,‬והערכה קלינית‪.‬‬ ‫סיבוכים‪ -‬חמצן הינה תרופה‪ ,‬ואלא אם אם כן מדובר במצב חירום‪ ,‬היא ניתנת רק כאשר ישנה הוראה‬ ‫שניתנה ע"י גורם המורשה לכך‪ .‬כמו בכל תרופה אחרת‪ ,‬האחות נותנת את הטיפול בחמצן תוך כדי שימוש‬ ‫באמצעי זהירות והערכת השפעת הטיפול על המטופל‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬מטופלים עם הפרעות נשימתיות מקבלים טיפול בחמצן רק על מנת להעלות את אחוז החמצן בגזים‬ ‫של דם עורקי )‪ (PaO2‬בחזרה לבייסליין של המטופל‪ ,‬אשר יכול לנוע בין ‪ 60‬ל‪ 90‬מ"מ‪-‬כספית‪ .‬מבחינת רמת‬ ‫קישור חמצן להמוגלובין‪ ,‬ברמות ה‪ PaO2‬המצויינות‪ ,‬ההמוגלובין העורקי רווי בכ‪ 80%‬עד ‪ 98%‬חמצן (רמת‬ ‫סטורציה)‪ .‬רמות גבוהות מדי של חמצן עשויות לגרום להשפעות רעילות לריאות‪ ,‬רעילות למערכת העצבים‬ ‫המרכזית או לדכא נשימה‪.‬‬ ‫חשוב לשים לב לשינויים וסימניים ייחודיים לחימצון לא‪-‬ראוי כאשר מטפלים במתן חמצן‪ ,‬בכל צורה‬ ‫שהיא‪ .‬לכן‪ ,‬על האחות להעריך את המטופל בתכיפות עבור בלבול‪ ,‬אי‪-‬שקט שמשתנה ללטארגיות‪,‬‬ ‫דיאפורזיס‪ ,‬חיוורון‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬טכיפנאה ויתר לחץ‪-‬דם‪ .‬שימוש לסירוגין או בקביעות במד סטורציה על‬ ‫מנת לעקוב אחרי אחוז חמצן שמקושר להמוגלובין‪.‬‬ ‫הרעלת חמצן‪ -‬רעילות עקב חמצן עשויה להופיע במתן ריכוז גבוהה מדי של חמצן (מעל ‪ )50%‬לתקופת זמן‬ ‫ממושכת (מעבר ל‪ 48‬שעות)‪ .‬היא נגרמת עקב יצירת יתר של רדיקליים חופשיים‪ ,‬אשר הינם עודפי‪-‬לוואי‬ ‫הנוצרים בתהליך המטבוליזה של התא‪.‬‬ ‫אם הרעלת חמצן אינה מטופלת‪ ,‬מצב זה עשוי להרוג תאים‪ .‬נוגדי‪-‬חימצון כמו ויטמין ‪ C,E‬ובטא‪-‬קרוטאן‬ ‫יכולים לעזור להגן מפני הרעלה‪ ,‬ויש צורך בהתערבות של דיאטנית על מנת להתאים למטופל דיאטה‬ ‫מתאימה המכילה נוגדי‪-‬חימצון אלו‪.‬‬ ‫סימנים וסימטופמים של הרעלת חמצן כוללים ‪ -‬אי‪-‬נוחות באיזור שמתחת לסטרנום‪ ,‬נימול‬ ‫)‪ ,(paresthesias‬דיספנאה‪ ,‬אי‪-‬שקט‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר מנוחה‪ ,‬קשיים נשימתיים מתגברים‪ ,‬היפוקסמיה‪-‬‬ ‫רפרקטורית‪ ,‬אטלקטזיס של האלביאולי‪ ,‬ואלביאולי גדושים בצילום רנטגן‪-‬חזה‪.‬‬ ‫דיכוי נשימתי במטופלים רבים עם ‪ ,COPD‬הגירוי לנשימה הוא ירידה ברמת החמצן בדם‪ ,‬במקום עקב‬ ‫עלייה ברמות פחמן‪-‬דו‪-‬חמצני‪ .‬מתן חמצן בריכוז גבוהה מדכא את הדחיפות בנשימה אצל מטופל עם ירידה‬ ‫ברמת החמצן‪ ,‬שהתפתחה עקב הכרוניות של רמות החמצן הנמוכות‪ .‬התוצאה‪ ,‬שהיא ירידה באיוורור‬ ‫האלביאולי וירידה בפינוי הפחמן‪-‬הדו‪-‬חמצני‪ ,‬יכולה להוביל לעלייה ברמת ה‪ .PaCO2‬היפו‪-‬ונטילציה זו‬ ‫יכולה‪ ,‬במקרים נדירים‪ ,‬למצוקה נשימתית אקוטית‪ ,‬משנית לפחמן‪-‬דו‪-‬חמצני מוגבר‪.‬‬ ‫סיבוכים נוספים‪ -‬בגלל רמת הדליקות הגבוהה של חמצן‪ ,‬ישנו תמיד הסיכון של התלקחות ופיצוץ‪ .‬חשוב‬ ‫לסמן 'איזור אסור לעישון' כאשר יש בסביבה שימוש בחמצן‪ ,‬במיוחד במפנים אשר אינם נקיים מעישון‪.‬‬ ‫ציוד נשימתי הוא גם מאכסן מאכסן פוטנציאלי של בקטריות מדבקות; לכן‪ ,‬תפקיד האחות להחליף את‬ ‫הצנרת על פי ההנחיות של המרכז למניעת הידבקויות וסוג הציוד המשמש למתן חמצן‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫החייאה \ ‪Cardiopulmonary Resuscitation‬‬ ‫החייאה [‪ ]CPR‬מספקת זרימת דם עד אשר סירקולציה מספקת מושגת מחדש‪ .‬בהתאם להכרת מצבם של‬ ‫אנשים חסרי תגובה‪ ,‬מופעל פרוטוקול של סיוע במצב חירום )‪ .(basic life support‬החייאה נלמדה‬ ‫לראשונה בשנות ה‪ ;60‬התהליך מתחיל בהערכה מיידית של המטופל וקריאה לעזרה‪ ,‬משום שהחייאה הינה‬ ‫יעילה ביותר כאשר מבוצעת עם מספר רב של אנשי צוות ואמצעים (לדוגמא‪ ,‬דיפיברילטור)‪ 4 .‬השלבים‬ ‫הבסיסיים בהחייאה הינם‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫זיהוי מצב של דום‪-‬לב פתאומי‪ .‬המטופל נבדק לתגובתיות ונשימה‪.‬‬ ‫הפעלה של צוות תגובה‪-‬דחופה (כמו ''צופן'' בהדסה)‪ .‬במתחם רפואי‪ ,‬מבוצעת קריאה להתראת‬ ‫צוות תגובה‪-‬דחופה‪ ,‬אשר לעיתים נקרא צוות ''‪ ''code blue‬או ''צופן''‪ .‬מחוץ למתחם רפואי‪ ,‬יש‬ ‫לחייג ‪ 101‬למד"א‪.‬‬ ‫ביצוע החייאה באיכות גבוהה‪ .‬במידה ולא מזוהה דופק קארוטידי‪ ,‬ולא נמצא עדיין דפיברילטור‬ ‫בקרבה‪ ,‬מתחילים בעיסויי חזה‪ .‬תוספת של הנשמות יכולה להתבצע עלידי איש צוות נוסף ביחס‬ ‫של ‪ 30‬עיסויים ‪ 2 -‬הנשמות‪.‬‬ ‫איבחון מהיר של קצב לב ודפיברילציה בהקדם האפשרי‪ .‬מטופל במצב של פרפור חדרים‬ ‫)‪ (ventricular fibrillation‬חייב לעבור דיפברלציה בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫תוצאותיה של החייאה יהיו טובים יותר במידה ובוצעה החייאה ברמה גבוהה‪ .‬העיסויים צריכים להתבצע‬ ‫על גבי משטח קשיח כמו רצפה או קרש‪-‬החייאה‪ .‬איש צוות‪ ,‬ניצב עם פניו מצדו של המטופל‪ ,‬מציב יד אחת‬ ‫במרכז החזה בחלק התחתון של הסטרנום‪ ,‬וממקם את היד השנייה על גבי היד הראשונה‪ .‬מעסים‬ ‫(דוחקים\דוחפים) את החזה לעומק של כ‪ 5‬ס"מבקצב של לפחות ‪ 100‬עיסויים לדקה‪ .‬נסיגה מוחלטת‬ ‫מהחזה מותרת רק בין סבבי עיסוי‪ .‬הפרעה להחייאה להחלפת איש‪-‬צוות או לבדיקת דופק תהיה‬ ‫מצומצמת לפחות מ‪ 10‬שניות‪ .‬מומלץ להחליף איש‪-‬צוות שמעסה בכל ‪ 2‬דקות‪ ,‬בגלל המאמץ שכרוך בביצוע‬ ‫עיסויים יע...
View Full Document

  • Summer '18

{[ snackBarMessage ]}

What students are saying

  • Left Quote Icon

    As a current student on this bumpy collegiate pathway, I stumbled upon Course Hero, where I can find study resources for nearly all my courses, get online help from tutors 24/7, and even share my old projects, papers, and lecture notes with other students.

    Student Picture

    Kiran Temple University Fox School of Business ‘17, Course Hero Intern

  • Left Quote Icon

    I cannot even describe how much Course Hero helped me this summer. It’s truly become something I can always rely on and help me. In the end, I was not only able to survive summer classes, but I was able to thrive thanks to Course Hero.

    Student Picture

    Dana University of Pennsylvania ‘17, Course Hero Intern

  • Left Quote Icon

    The ability to access any university’s resources through Course Hero proved invaluable in my case. I was behind on Tulane coursework and actually used UCLA’s materials to help me move forward and get everything together on time.

    Student Picture

    Jill Tulane University ‘16, Course Hero Intern